עפיפונים

18 ביולי 2005

קיץ כתום

נמאס לי. מתנחלים, התנתקות, הפגנות, סרבנים, חסימות כבישים, סרטים כתומים - די!
הלוואי והייתי יכולה לעלות עכשיו על מטוס ולהימלט מפה, לאיזו ארץ אקזוטית ושקטה. אפילו לא ארץ אקזוטית, גם ארצות הברית מקובלת עליי, העיקר שיהיה רחוק. הייתי חוזרת עוד כמה חודשים, כשהכל (בתקווה) יירגע.
כבר אזלו לי כל הכוחות. התעייפתי.

אבל אני לא יכולה, אז אני מתאפקת. מתאפקת שלא להתנתק משאריות השפיות שעוד נותרו לי.

נכתב ע"י רחלי, 23:52
תגובות

היי רחלי,
זאת מאיה, מארה"ב. תאמיני לי, גם כאן לא מלקקים דבש... מזג האויר משוגע וצריך לקום ממש מוקדם כדי לדבר עם הארץ (ולשמוע איך מתקדם הפרויקט...)
מה שכן - אין התנתקות ויש המון מרכזי קניות ענקיים..
:-)
תחזיקי מעמד,
מקווה שהכל הסתדר,
נשיקות
מאיה מבוסטון הרחוקה.

נכתב ע"י מאיה, 21 ביולי 2005, 01:51

היי מתוקה, כיף לשמוע ממך! :)
מתי את חוזרת?
מרכזי קניות ענקיים - מתאים לי בהחלט....

נכתב ע"י רחלי, 21 ביולי 2005, 15:20

שלום לך, רחלי.
את לא מכירה אותי אני בטח שלא מכירה אותך והסיבה שנכנסתי לאתר הזה היא מיקרית לחלוטין.
אני דתיה מן המניין, לובשת סרטים כתומים גאה, ומתנגדת לאלימות לכל סוגיה.
קראתי את מה שכתבת כאן וזה פשוט צרם לי, את לא מרגישה אחריות יש לך כאן אתר?!
את לא מרגישה טיפה אחראית שאולי במקרה יש עוד אנשים שנכנסו לאתר הזה?!
ששומעים שנמאס לך ממתנחלים?! זאת המדינה שלנו שלך ושלי.
אלו לא מתנחלים משוחרי רסן, אלו אנשים טובים שכרגע מתאבלים על 30 שנה של חלומות ותקוות.
שהקריבו את החיים שלהם תמורת שלום מזופת.
ואולי את עכשיו מרימה גבה, צוחקת עלי, מדפיסה את זה להראות לחברים שלך, להפוך אותי למופע סטנדאפ חי.
אולי בשבילך אני ימנית קיצונית, כי ממזמן אין אמצע או שאת שמאל או שאת פאנט.
אני יכולה להגיד לך שאני למדתי 12 שנות לימוד, אני שירתתי את המדינה שנתיים, אני אהיה סטודנטית עוד מעט לימודי ספרות עברית וחינוך.
אין לי שום מחשבות פאנטיות וקיצוניות, אני מאמינה שיש לנו מדינה אחת, ויש לנו עם אחד.
את אחותי אני אוהבת אותך, ואנחנו כולנו חיים בגבול הדק של שפיות או ליפול לתהום.
אולי תכתבי כמה מילים טובות על החיילים המדהימים שלנו, אני נגד סרבנות!!!
לכי תבקרי במלונות, אני הלכתי, זה היה קשה!!!
אם הגעת עד הסוף של המכתב אני חושבת שיש על מה לדבר.
אני מאחלת לך הרבה הצלחה בהמשך, איזה כיף לך שמצאת מישהו לחלוק איתו את החיים שלך ולעבור את הימים הקשים האלה יחד איתו, הלוואי ותזכו להמון שנים מאושרות יחד (אולי גם אני אזכה בקרוב בעזרת ה')
רק תשארי בארץ, שלא ימאס לך מהאחים שלך...

רינת.

נכתב ע"י רינת, 29 באוגוסט 2005, 15:03

שלום רינת,
צר לי, אבל אני ממש לא רואה את המצב כמוך. אני רואה אנשים ששפכו שמן על הכביש וחסמו כבישים (כך שאנשים כמוני נתקעים בפקקים שעות בדרך ובחזרה לעבודה, ורוכבי אופנועים כמו בעלי יכולים להחליק על הכביש ולאבד את חייהם). אני רואה אנשים ששפכו סודה קאוסטית על שוטרים (שיכולה לגרום למוות!), שקיללו חיילים וקראו להם נאצים (חצי מהמשפחה שלי נספתה במחנות ריכוז - איך בכלל אפשר להשוות?!).
ההחלטה על הפינוי מגוש קטיף התקבלה כבר לפני חצי שנה. זו החלטת ממשלה והחלטת כנסת שגם אני וגם את השתתפנו בבחירתה. היה להם מספיק זמן להתכונן. המפונים מקבלים מהממשלה פיצויים ענקיים, ויש עשרות דירות מוכנות שמחכות לקלוט אותם.
תסלחי לי, אבל אותי זרקו מהדירה הקודמת שגרתי בה בהתראה של שבוע, ארזנו לבד (בלי חיילים שיהיו העבדים שלנו!) ועברנו לדירה ללא מטבח וללא רהיטים וחייתי כך לא מעט זמן. התנאים שמקבלים המפונים הם מעל ומעבר.
התשובה לשאלה "מה היית עושה אם אותך היו מפנים מהבית?" היא - הייתי אוספת את הדברים שלי, עוברת לדירה שהממשלה הקצתה לי, וקונה עם הפיצויים דירה אחרת. כן, למרות שגרתי באזור הזה יותר מ-20 שנה.

עם כל הכבוד וההערכה אלייך, אין לי שום כוונה לחזור בי ממה שכתבתי. להיפך - הקפדתי לצנזר את עצמי בשבועות האחרונים כדי לא לכתוב דברים הרבה יותר קשים.

נכתב ע"י רחלי, 29 באוגוסט 2005, 22:22

What a lovely day for a 2186777! SCK was here

נכתב ע"י 2186777, 12 ביוני 2011, 07:04

I've been making this blog a regular stop lately, once again, thanks for a thoughtful post.

נכתב ע"י Chiropractor, 12 ביוני 2011, 08:56
כתיבת תגובה









לזכור נתונים אישיים?