חודשיים זה הרבה או מעט?
דיאלוג עם אנשים מהעבודה (חוזר על עצמו מס' פעמים ביום):
- נו, מתי את יולדת?
- בפברואר.
- פברואר? זה ממש עוד מעט!
- מה עוד מעט? זה עוד חודשיים!
- חודשיים זה כלום!! זה עובר ממש מהר.
חודשיים דווקא נראים לי המון זמן. אני לא מרגישה שאני מוכנה אוטוטו ללדת. שום דבר עוד לא מוכן: רק התחלנו קורס הכנה ללידה, עוד לא עשינו את השיפוצים בבית, עוד לא קנינו דברים לתינוק (מזל שיש לנו את הרוב). אפילו את אלבום ההריון המיתולוגי, שאני מתכננת להכין מתחילת ההריון, עוד לא התחלתי.
ג'וניור, תקשיב לריטה ששרה: "אל תמהר לצאת אל רגע האמת".
אני מבטיחה שבדד-ליין נהיה מוכנים.
מי כיבה את השמש?
מתחילת החודש השביעי אני מרגישה כאילו מישהו כיבה לי את המוח.
לא הבנתי עד כמה המצב חמור, עד שדיברתי היום עם אמא שלי בטלפון.
אמא שלי התלבטה אם לקחת בשבוע הבא יום חופש. הנימוק שלה נגד העניין היה שהיא רוצה לשמור את ימי החופש לפברואר.
כמעט שאלתי אותה מה כבר קורה בפברואר שצריך בשבילו ימי חופש.
אבל אז נזכרתי.
בפברואר אני אמורה ללדת.
כמה טוב שאני מאופסת על עצמי.
