עדכונים מהבטן

אני היום בשבוע 24+3, ולפני שבועיים בערך עשיתי את סקירת המערכות המאוחרת. טפו טפו טפו, הכל תקין. הבייבי כבר הרבה יותר גדול (וגם גדול בכמה ימים יחסית לגיל ההריון), ויכולנו להבחין ביותר פרטים, בעיקר של הפנים.
מעניין שצילומי האולטרסאונד שלו שונים מאלו של אייל. הפנים פשוט נראות אחרת. גם בעלי וגם אמא שלי טוענים שלפי האולטרסאונד אין ספק שהילד יהיה דומה לי - נחכה ונראה...
ראיתי לפני כמה ימים תמונה של אבא שלי כשהיה תינוק, ואולי הבייבי יראה כמוהו כשיוולד (למרות שאני יותר דומה לאמא שלי, אני חושבת).
בסקירות של אייל לא הצלחנו להוציא תמונות תלת מימד טובות, אבל הפעם דווקא כן - נכון שהתמונה הזו פשוט מדהימה? לא ייאמן לאן הגענו עם טכנולוגיית ההדמייה כיום.

לא קל לי להודות בזה, אבל אני מוצאת שאין לי כל כך זמן להריון הזה... במהלך היום אני עם הלחץ המטורף בעבודה, אחרי הצהריים עם אייל, בערב עם בעלי ועם עצמי - וכתוצאה מכך אני בקושי מקדישה זמן לחשוב על מה שעובר עליי בגזרה ההריונית. הבטן גדולה ובולטת (לפרקים אני עדיין תוהה איך היא צמחה לה כך פתאום), העייפות משתלטת, והתנועות של העובר כבר מאוד מורגשות, אבל עדיין אני לא מעכלת את מה שעובר עליי ולקראת מה אני הולכת. אני לא יודעת אם זה טוב או לא טוב....
החלטתי שבשבוע 30 אתחיל להתאפס על עצמי. צריך לתכנן מה עוד צריך לקנות/להשיג, למצוא דולה, לעשות קורס רענון לקראת הלידה, אולי להתייעץ לגבי חווייה מתקנת של הלידה הקודמת... אני רוצה גם לעשות קצת צילומי הריון מפונפנים, לסגור דברים אחרונים (שיפוץ בבית?)...
אני מקווה שיהיו לי הכוחות לכך.

אייל משתמש בזכות הבחירה

אני משתמשת רבות בקונספט של "בחירה" ו"אופציות" בכל ההתנהלות עם אייל. הוא ילד דעתן, ובגלל שאני נותנת לו לבחור ולהחליט, זה לרוב מנטרל מצבים של מאבקי כוח וויכוחים, ומצד שני אני עדיין שולטת במצב, משום שאני מחליטה על האופציות. למשל, לבחור האם לצחצח שיניים לפני האמבטיה או אחרי האמבטיה, או לבחור את החולצה שיילבש לגן מבין 2 חולצות אפשריות.

דבר אחד לא לקחתי בחשבון - שיש לי ילד חכם ומתוחכם, שבשלב מסוים יפנים את הקונספט הזה כל כך טוב, שגם הוא יתחיל להשתמש בו בכל ההתנהלות שלו איתי.

למשל, מקרה שקרה אתמול:
אייל ובעלי אוכלים בכל בוקר יוגורט כארוחת בוקר לפני הגן. כשהם מסיימים את גביעי היוגורט שלהם, הם שמים אותם על הרצפה כדי שחתולי קטן יוכל ללקק (הוא מאוד אוהב מוצרי חלב).
אתמול לקחתי את אייל מהגן, וכשחזרנו הביתה גיליתי גביעי יוגורט ריקים על רצפת המטבח.

אני: אייל, תרים בבקשה את גביעי היוגורט וזרוק אותם לפח.
אייל: לא, תרימי את.
אני: אייל, אתה אכלת את היוגורט, ולא אני, אז אתה תאסוף את הגביעים ותזרוק אותם לפח.
אייל: אמא, יש 2 אופציות: או שאת תרימי, או שאני ארים.
אני: אייל, אני לא ארים את היוגורט.
אייל: לא, אמא, יש 2 אופציות: או שאת תרימי, או שאני ארים.
אני: אייל, אני לא ארים את היוגורט. יש 2 אופציות: או שתאסוף את היוגורט ותוכל לשחק בכדור, או שלא תאסוף את היוגורט ולא תוכל לשחק בכדור.
אייל: טוב, אז אני אאסוף.

מזל שבתואר השני שלי למדתי קורס במשא ומתן. ידעתי שבסוף יצא לי מזה משהו.